|
|
דיסקוגרפיה
|
|
חברים
השמש, הרוח, השד והים |
|
תמונות
|
מילים
קניתי לך פרח אדום בדרך אלייך אכלתי לא בגלל שרציתי המון בגלל הרגש הזה שעומד בגרון הרגש הזה שעומד בגרון אז השמעתי לך שירים עצובים שיגידו במקומי את המילים לא בגלל על קצה הלשון בגלל הרגש הזה שעומד בגרון הרגש הזה שעומד בגרון שכחתי אותך כשהייתי שיכור כשנזכרתי כבר לא יכולתי לחזור לא בגלל שכיבו את האור כל הלילה לא הצלחתי לישון לא יכולתי הרבה מודה זה נכון הדמעות נספגו במזרון בגלל הרגש הזה שעומד הגרון הרגש הזה שעומד בגרון כמו שברסאנס כתב אל תשאירי אותי לבד אני פוחד אל תגידי אין שם אף אחד ראיתי שד עד עכשיו היית אליי כל כך טובה ועכשיו את מרגישה עייפה ועצובה וגם אני בתוך המחשבה כמו שברסאנס כתב אין אהבה שמחה כשסבא שלי מת סבתא לא יכלה לחיות היא הצטרפה אליו על המצבה נחרט באותיות גדולות שלא ייפרדו... עד עכשיו היית אליי כל כך טובה ועכשיו את מרגישה את הסוף קרב ובא וגם אני בתוך המחשבה כמו שברסאנס כתב אין אהבה שמחה ניו יורק אריק קורא לעצמו אריק אוהב את מרים שקוראים לה מרי שאוהבת את דויד שקוראים לו דיוויד והם גרים בתל אביב שקוראת לעצמה ניו יורק נפגשים כמעט כל לילה בבאר אריק שותה בלאדי מרי מרי תמיד צובעת ת'שיער ודיוויד כותב שירים על מפיות נייר וכל אחד הולך הביתה לבד אריק עובד במשרד פרסום מרי מעצבת חלונות ראווה דיוויד לא עובד בכלום מתכנן כבר שנים ספר שירי אהבה נפגשים כמעט כל לילה בבאר אריק מחפש עם העיניים בקירות למרי רוקדת הרגל מתחת לשולחן ודיוויד מודאג כי נגמרו המפיות וכל אחד הולך הביתה לבד אריק מאמין באסטרולוגיה מרי בפסיכולוגיה וגורל דיוויד חושב לחזור בתשובה אבל לא מאמין לשום דבר ניו יורק ללא הפסקה עיר שלא מאמינה בעצמה מרי נושכת שפתיים אריק מדליק סיגר ולדיוויד יושבת בבטן מועקה וכל אחד הולך הביתה לבד שרי היא יוצאת בלילה נראית כמו חלום מציתה סיגריה בתנועה פיוטית שפתיים שרי עיני יהלום גוף שנמתח בין גס לעדין היא תדבר איתך צרוד ושקט על ויסקי עם קרח משקה האמת ריח גופה יטשטש את ראשך על המזרון הישן בדירה השכורה את מה שידעת - תשכח ותפסיד את מה שחשבת – יותר לא תגיד הפצע הזה לעולם לא יגליד עכשיו אין עבר עכשיו אין עתיד הזמן נעצר ונגמר לתמיד את הדמעות שתבכה היא תערבב למשקה ועם קרח תשתה צמודה לאחר מתחת ביתה תתכנן את מותך איך זה קרה דווקא לך (כן, דווקא לך) שיר בריחה המכונית נוסעת בכל כוחות הסוס "ואגון" על מנוע בערבות הנפש זאת ארץ חמה שלא יודעת שקט השריפה מאחוריי מלפניי הדרך עשן המכונית עולה אל השמיים זוג צעיר צריך אל פסטיבל המים חתול מת על הכביש הופך את המעיים ילדים מנופפים שלום עם הידיים הסבל הכאב הסכינים בבטן החלומות שהתנפצו כמו מים על האבן שר לי שיר בריחה חושב על שאהבתי בארץ חרבה אותה אני שרפתי אם אין למה להישאר אתה חייב ללכת לאבד את עצמך עד אפשרות אחרת לישון במקומות שאף פעם לא הכרת להתעורר לקול שעוד לא שמעת השקר האמת הבטחות שלא קיימת הפרח שאסור לקטוף אבל קטפת שר לי שיר בריחה חושב על שאהבתי בארץ חרבה אותה אני שרפתי השמש הרוח השד והים הוא לא יודע זאת הפעם האחרונה השמש כבר שוקעת הוא לא יראה את הזריחה הרוח מייללת שרה שיר לשד הים הלב עצוב הלב עצוב הים חלק הוא משתוקק להרטיב את הרגליים החול נדבק כמו מגנט הוא עוצם את העיניים הרוח מייללת שרה שיר לשד הים הלב עצוב הלב עצוב הוא נכנס אל תוך המים נסחף בלי להרגיש המחשבות שוחות עד אין סוף נקי מחטאים הרוח מייללת שרה שיר לשד הים הלב עצוב הלב עצוב עכשיו הוא כבר יודע אי אפשר לחזור גל גדול בא ובולע מפהק פיהוק כחול הרוח מייללת שרה שיר לשד הים הלב עצוב הלב עצוב הים אף פעם לא שבע השמש מתוכו עולה החוף מלא באנשים גלים יורקים את הגופה הרוח מייללת שרה שיר לשד הים הלב עצוב הלב עצוב סמי הם מצאו גופה בין הסלעים בחוף בת ים בחור לבוש בגדי אישה כולו חורים ודם השוטר מקסים בלב קילל הו אלוהים אני לא יכול להסתכל איזה אנשים חולים את הגופה לקחו פתחו בחקירה השוטר בלש מקסים קיבל ת'הוראה לצאת לשטח לבדוק ת'מצב לחקור אנשים להציב מארב למצוא את הרוצח במבצע מהיר למנוע פאניקה בעיר הוא יצא בלילות מחופש לאישה למען האמת אישה דיי יפה במועדונים מפוקפקים הוא הסתובב משהו בתוכו התחיל להתערבב סמי היה גבר קשוח לא פחד מאף אחד פילטר חום מגן דויד קעקוע על היד החנה ת'ב.מ.וו מול הקיוסק עמדה אישה מיד נדלק מותק יש לי את כל הערב ואשראי גדול בבנק מקסים הרגיש איך עולמו מתנתק ומתמוטט הוא הסכים ממש לפני שהדמעות עמדו לצאת בנפשו נפרץ סדק מר אמת כואבת גורל צוחק כמעט והתקרב את סמי לנשק בחצות לאור נרות אכלו במסעדה התמזמזו והתחבקו לא הרגישו מבוכה סמי שאל רוצה לחזור חזרה או לבלות את כל הלילה אצלי בדירה לבלות הלילה איתי במיטה, אה? אז הם עלו לדירה שתו קפה קראו שירה העיניים בערו בתשוקה אדירה השוטר מקסים כמעט את סיפורו חשף אך בין ידיו הבטוחות של סמי הוא נסחף לאט לאט כבה האור שניהם הורידו ת'בגדים וסמי מעליו נועץ בו סכינים אליס בובות חרסינה על המדף בלרינה עומדת ליפול עצוב קצת בחדר אליס אומרת לא כיף לי איתך אתה רוצה רק לסבול שעון מעורר ברעש רכבת אותה השעה בדיוק כמו אתמול אני יפה בשבילך אליס שואלת הייתי נותן את הכל נסיכה בחנות צעצועים אמא ואבא ילדות מאושרת משפחה חמה בורחת לחדר כל פעם שרבו אליס אומרת שהיא אשמה אהבות משאירות אחריהן ריח רע זה מסריח ממני ומסריח ממך אתה לא תשתנה וגם אם תצליח אני כבר לא אוהבת אותך עוד לא הבנתי ואליס ברחה בובות חרסינה על הרצפה בלרינה עם רגל שבורה שעון מזייף ברעש רכבת אליס אומרת מה אליס אומרת? הבלדה על ג'ו העיוור בזירת האיגרוף הציבו פסנתר היום בערב יופיע ג'ו העיוור עם עיני זכוכית את הבלוז הוא ייתן (כן,כן) במקום דמעות יש לו דם שנוזל ונוזל ג'ו העיוור בא מרחוק (אואה אוה היי) רק שכשהוא מסטול הוא מצליח לצחוק (אואה אוה היי) אותו מחפשים אנשי החוק (איזה שמוק) היה עד לרצח ולא יכל לראות ג'ו אומר אין לו מה לספר שמע רק צרחות של אישה לא יותר לא יכל לעשות שום דבר המסכן שיעזבו אותו בשקט הוא כבר זקן בלילה ג'ו ייתן את הבלוז וישיר (אואה אוה היי) עד שהדם יציף את כל העיר (אואה אוה היי) דם של אישה שאותה הוא אהב (גם עכשיו) ג'ו לא ראה מה עשו שתי ידיו את הסוד החביא בבטן הפסנתר זאת הבלדה על ג'ו העיוור ולפעמים בלילות צבועים ארגמן מתוך הפסנתר עולה קול קטן שכחתי שכחתי את הלב שלי אצלך וככה הסתובבתי חצי שנה בלי להרגיש בלי מגע חם עכשיו- באתי לקחת אותו בחזרה שכחתי את הראש שלי אצלך וככה הסתובבתי חצי שנה בלי קו מחשבה בלי תשובה עכשיו- באתי לקחת אותו בחזרה שכחתי למה באתי בהתחלה וככה הסתובבתי סביב עצמי פיזרתי רעל בכל פינה קראו לי איתי אבל לא הייתי אני רק אלוהים יודע כביש שחור שמיים ריקים עזבתי בית חם ומשפחה הנוף הלא מוכר לא מוסיף לביטחון שאיבדתי ממילא רק אלוהים יודע אם היא תחכה לי אם היא רק חלום של משוגע הרבה אומרים זה מעשה אמיץ לעזוב הכל לשנות גורל אני כבר לא בטוח מה צריך אדם יותר שכל או יותר מזל רק אלוהים יודע אם היא תחכה לי אם אני טוב או סתם מנוול כמו גנב ברחתי מהבית שגרתי בו שנים לא רמזתי לא הכנתי אף אחד כי לא היו לי הסברים זה קרה כל כך מהר כל כך לאט במחשבות המכונית נסעה כאילו מעצמה ידעה את הסיבות לחות גבוהה וערפל אני נוסע במהירות הכביש המתפתל משקר ומהתל כל עץ נראה כמו דמות רק אלוהים יודע אם היא תחכה לי מה נכון ומה טעות כשאשתי תקום בוקר אני אהיה כבר בהרים רחוק מכדי לחזור ולתקן את הדברים והיא תבכה ותקלל ותעיר את הילדה שתשאל בקול מתוק איפה אבא'לה שלי ואמא למה את בוכה הרבה אומרים שהחיים הם מסלול כתוב מראש ואנחנו רק נוסעים לפי כיוון החץ מה שקורה צריך לקרות רק אלוהים יודע אם היא תחכה לי אם למסע הזה יש סוף 
ואלס נפילה |