|
דיסקוגרפיה
הלהקה שלא היתה: לך עצב, תן קצב
|
2005-6
|
קקטוס
| | |
| |
|
|
הקלטה, מיקס ומאסטרינג: דויד פרץ – אולפני "סוף היקום", באר שבע
עיבודים והפקה מוזיקלית: "הלהקה שלא היתה" ודויד פרץ
הקלטות נוספות: אולפני "הצוללת הצהובה", ירושלים, על ידי יאיא סמון
עוזר טכנאי באולפני "סוף היקום": נסים "מונו" מסס
הפקה בפועל: יוחנן קרסל
צילום העטיפה: יובל גנות
1 הים מהצד השני
2 לאורך החוף
3 בלי אהבה
4 בלומה
5 לך עצב תן קצב
6 זמר נעורים
7 אפילו החיים
8 דפנה
9 אדום ושקיעה
10 בערב הקר
|
ביקורת דיסק מאת בני איתן, ("שישי בגולן" ,מרץ 2006)
ביקורת דיסק מאת יורם ק., (indie.co.il)
ביקורת הסינגל "בלומה" מאת ניצן אדרי: באתר וואלה (עם עוד ביקורות)
או ב
ביקורטיוי
ביקורת דיסק מאת גידי אביבי, ("הארץ", יוני 2006), במסגרת סקירת 10 אלבומי בכורה. לעצלנים: גלגלו לסוף הרשימה.
ראייון ורקע מאת שירלי זינגר (הקיבוץ, יולי 2006)
ביקורת דיסק מאת kettercat
(קיוב, אוגוסט 2006)
המלצה על הדיסק
(ynet, אוגוסט 2006) "מה שאתם צריכים לעשות כדי להציל את החופש הגדול של 2006"
|
|
חברים
יניב גולן - קלידים, שירה, מפוחית
אורי רז - בס, שירה, סקסופון
חגי נחתומי - תופים, שירה, אקוסטית
משתתפים נוספים
אבי בן דב - גיטרות
דויד פרץ - גיטרות, קלידים, גלוקנשפיל, קולות
אוהד גולדברט - קולות
יוחנן קרסל - אקוסטית, קולות
יאיר דלאל - כינור
יובל גנות - צילומים
בלהקה שלא היתה היו גם
תומר כץ - גיטרות
רוני רשף - קלידים, גיטרות
|
ביוגרפיה
ארץ שנעלמה מהעין אבל לא מהלב
[מתוך הדיסק "לב עצב, תן קצב". נכתב ע"י דויד פרץ (מפיק ועוד)]
"במרחקים ריקים צונח שלג שקט אל הים, הייתי מת לתפוס אבל אין להגיע לשם". הרהרתי הרבה במשפט הזה, במשך השנים הארוכות שחלפו, כדי שאיווכח שנסים אכן קורים לעיתים, ושניתן באמת להגיע אל אותם שלגים שקטים ומרוחקים. העובדה שאתם מחזיקים עכשיו בידיכם דיסק של "הלהקה שלא היתה" היא סוג של נס כזה. אמנם קטן, אבל עדיין, נס.
לכאורה עניין פשוט, לעשות אלבום: נכנסים לאולפן, מקליטים כמה שירים ומוציאים. כך, רק כשאתה פוגש להקה שמנגנת את השירים, מופיעה איתם. וזה ממש לא המקרה. לפני כמעט עשור החל חגי לנגן ב"בלובנד". באחת החזרות הראשונות שלנו הוא הפקיד בידי קלטת שעליה נכתב בפשטות "הלהקה שלא היתה - לך עצב תן קצב", וסיפר שאלו שירים שהקליטה להקתו הקודמת. כששאלתי לפשר שמו המוזר של ההרכב, הסביר חגי שזו ההקלטה היחידה שלהם, שנעשתה יום אחד לפני שהתפרקו. ומאחר שלא חשו שהיו אי פעם להקה ממש, בחרו בשם הזה לקלטת-מזכרת שחילקו בין חבריהם.
מהמצילה הפותחת את "הים מהצד השני" (המכונה בקיצור "סוס שוודי") ועד האקורד האחרון של "בערב הקר" חשתי שהחדר מסביבי מתערפל ואני נשאב אחורה במנהרת הזמן, אל מקום ואווירה אחרת לחלוטין. שיר אחרי שיר התגלו מול עיניי פיסות נוף וצלילים של ארץ ישראל שונה כל כך ממה שהכרתי. ארץ קסומה, שבה ילד במישור החוף עוד מנסה לעצור את הנוף, נער מדליק פנס בערב חורפי כדי ללכוד פרפרים ונערות, חוף שלאורכו עוד ניתן למצוא ספינות טרופות, וזוג שתוהה כמה שדות תירס יכול לאכול סוס שוודי אחד כחול.
היה במוזיקה משהו תמים ועם זאת מאוד נוגע, שירים עצובים-שמחים, משעשעים וחפים לחלוטין מציניות (חוץ מ"דפנה", נגיד). מעל לכל היתה במוזיקה תחושה עזה של שמחת חיים, כפי שיכולים ליצור רק אנשים המשוחררים מאילוצים ומשאיפות לכבוש את העולם.
בתוך שלל עיסוקיי המוזיקליים יוצא לי להאזין ללא מעט קלטות ודיסקים של דמואים שלא ראו אור. במקרים רבים - בצדק. כששמעתי את "הלהקה שלא היתה" חשתי, ואני מקווה שתסכימו איתי, שזה יהיה פשוט עוול אם השירים האלו יישארו נחלתם הבלעדית של משפחות וחברים. לא יכולתי להשתחרר מהמחשבה שדיסק אמיתי שלהם חייב לראות אור. ולו בגלל שעל כמה מהשירים היה כתוב קלאסיקה ישראלית באותיות של קידוש לבנה.
מכאן מתחילה סאגה שלא אלאה אתכם בכל פרטיה. בהתחשב בעובדה שבמשך תקופת ההקלטות התגוררו יניב חגי ואורי באזורי חיוג שונים (מרמת הגולן דרך ירושלים, הנגב המערבי, ועד הערבה), ואם ניקח בחשבון שבמהלך ההקלטות נולדו להם כמה ילדים, ושעברנו בין חמישה אולפנים שונים וגייסנו לעזרתנו לא פחות מחמישה גיטריסטים שונים, שני כנרים ומפיק אחד שאף פעם אין לו מספיק זמן - הרי שעשינו את התקליט הזה די מהר. לא?
זה החל אי שם בראשית שנות השמונים כאשר יניב וחגי, שניהם בני קיבוצים, נפגשו באיזה סמינר. הם היו בני שש-עשרה וחגי סיפר שהוא מתופף. יניב אמר: "המתופפים שהכרתי עד היום, היו טיפשים ואגרסיביים" (עברו יותר מעשרים שנה, אבל חגי עוד לא סולח). בהמשך הצטרף אליהם אורי בבאס ובסקסופון. במסגרת שנת הדרכה ב"שומר הצעיר" היו השלושה חברים בהרכב ששמו "נפגעי החינוך המשותף".
השלושה הצטרפו לגרעין נח"ל לקיבוץ סמר שבערבה והחלו להופיע בימי שישי בערב, בחדר האוכל. הרפרטואר כלל קאברים של דילן, שלום חנוך, קלפטר, גרייטפול-דד ושאר ירקות מהסבנטיז. הצטרפו אליהם כמה כשרונות מקומיים: יאיר דלאל בכינור (שסוגר פה מעגל ומנגן סולו ב"סוס שוודי"), ג'ו נסים בגיטרה ובריאן מדווד ז"ל בדולצימר ושירה.
לאט לאט החלו לשלב גם כמה שירים מקוריים של שלושתם וכאשר החלו חבריהם להקים משפחות, הוזמנו לנגן בחתונות. כך הצטרף אליהם תומר כ"ץ בגיטרה, וסביב ביתו של חגי בירושלים הלך והתגבש ההרכב שהקליט את הקלטת ההיא.
כבר שמעתי מאנשים רבים שלשירים פה יש "טעם של פעם", ואצל חלק זה לא נאמר כמחמאה. "להקת הפיקוד שלא היה", לגלג עליהם אחד ממכריי, כאשר השמעתי לו את הקלטת בהתלהבות יתירה. נכון, יכול להיות שכבר אי אפשר להגיד לבחורה "ואת הכי ביער, הכי הכי יפה בגשם הקייצי" מבלי שתיחשד באובדן שפיות זמני. אני ממש לא מכיר מישהו שנכנס לצנע, רק בגלל שנגזר עליו לחיות חיים בלי אהבה, ואף אחד בטח ובטח לא חולם להזמין מישהי לשבת איתה על טחינה במסעדה. איפה, חוץ ממאה שערים, תמצא היום בחורה שקוראים לה בלומה, כדי להקדיש לה שיר כל כך יפה? ועדיין, למרות הכל, ואולי דווקא בזכות כל אלו, יש באלבום הזה "קצת ערך, קצת עודפערך דחוי..." כפי שהטיב להגדיר דוד אבידן ב"זמר נעורים".
אני רוצה להודות לאורי, יניב וחגי, שנתנו לי את האפשרות להביך אותם פומבית על גבי האלבום. בעידן כשלנו, בו לדיסק המכיל רק "כמה שירים יפים עם טעם של פעם" אין טיפת אפיל בכלי התקשורת (ואני מקווה להיות מופתע ולהתבדות), היה לי חשוב שתכירו את סיפור המסגרת וההקשר.
דמיינו, אם כן, שאתם מחזיקים כרטיס למסע אל ארץ שנעלמה מהעין אבל לא מהלב, אל צלילים שאמנם נסחפו מעידן אחר, אך בתוכם רגשות ותובנות חיים ששייכים גם לכאן וגם לעכשיו. אני מאמין שהם יהיו תקפים גם מחר, כי קל כל כך לשכוח את העיקר. דרך טובה להיזכר היא לזמזם לעצמך - "לך עצב, תן קצב".
"הלהקה שלא היתה" במומה
הלהקה שלא היתה בקיוב
|
|
מילים
הים מהצד השני-יניב גולן
במרחקים ריקים צונח שלג שקט אל הים
הייתי מת לתפוס אבל אין להגיע לשם
החורף עוד רחוק, אז בינתיים נמשיך לשאול
כמה שדות תירס יכול לאכול
סוס שבדי אחד כחול
את מציירת לי טאטו ליום אחד
וזה נעים ומלטף
אבל שלא מכאיב כנראה שגם לא נשאר
פרפר של ליפסטיק עף לי עכשיו מהכתף
ואת הכי ביער, הכי הכי יפה בגשם הקיצי
שודדת מים מתוקה
סנאי סקרן מציץ עליך מקצות העצים
זה שיר קטן מאוד אבל יש בו סוס שדוהר
בעמק של שדות רכים, שנחל קריר מבתר
ואם יהיה מזל, ואם אני לא סתם הוזה
נספיק לבנות כאן בית, על הכדור הזה
לאורך החוף-
אורי רז
לאורך החוף נשברים הגלים
כתובות נשטפות ושבות אל המים
הרעם הטוב וקריאות השחפים
בחסדם מפריעים לי לזכור, בחסדם השואג
לאורך החוף – דגים מתים
וצדפים נטושים
וזכרך אובד בגלים בין שברי ספינות טרופות
וקולך הולך אחרי – שר בתוך שריקת סופות
בלי אהבה-
מילים: ערן רשף, לחן: חגי נחתומי
נפרדתי ממנה נכנסתי לצנע
חיים בלי אהבה
עכשיו כבר יודע אפשר בלעדיה
היא רק מחשבה
בלי אהבה, בלי גרם של תקווה
גם על קיבה ריקה
הם יקבלו אותי בכל דקה – בישיבה
ניסיתי אחרת, הלכנו לסרט
יצאנו לבלות
ישבנו על טחינה והיא אז הבינה
שאין מה לקוות
הולך כך סתם מהבית לים
והן כל כך יפות
עכשיו בתור לא מביט לאחור
מפחד להיכוות
בלי אהבה...
הזמן שעובר, הזמן שקובר
נותן לי מנוחה
בחלום הכחול היא שוב כמו אתמול
צוחקת ובוכה
בלי אהבה...
בלומה-
מילים: ערן רשף, לחן: חגי נחתומי
הנני עומד אצל החלון
קטן האור ומוסט הווילון
את שם ואותך דמיוני מצייר
קוראת בשקט סמוך לנר
לילה לילה ליד חלונך
היום ארוך ומתמשך
מה היה לי בלומה מה
מתנודדת בי הנשמה
זמן עצוב מאז אינך
לא ראיתיך והלב מושך
מה היה לי בלומה מה
מתנודדת בי הנשמה
זמן עצוב מאז עבר
לא ראיתיך והלב נגמר
מושך אותי אל פתח ביתך
אולי תצאי ואראך
לך עצב, תן קצב-
יניב גולן
[אינסט']
זמר נעורים-
מילים: דוד אבידן, לחן: יניב גולן
מניין באה לפתע הרוח
אל כדור המים, אל כדור הרוק?
הגוף עוד סגור, אך המוח פתוח
לקרוב ובעיקר לרחוק.
ובכן לדרך, ובכן מיד לדרך,
מיד לדרך, שאינה סובלת דיחוי.
ובכן, בכלזאת יש בנו קצת ערך,
קצת עודפערך דחוי.
בעוד חצי שנה נשכח כבר ללכת,
בעוד חצי שנה נרדם לעד.
בעוד חצי שנה נהיה מתכת,
עור מעובד.
אפילו החיים-
מילים: ערן רשף, לחן: חגי נחתומי
לא לקפוץ מגבוה- לא לצלול עמוק
לא צריך לנסוע – לנסוע רחוק
אני יושב – או חושב
השמים הם צמר של עולם אחר
אני עם הסוודר גם פה מסתדר
קצת קר – אין דבר
אצלי הכל הסדר – אפילו החיים
לא נודר שום נדר – לא, לעולמים
כותבים הרבה מילים והרבה חוכמות
לא פותח ספר – לי אין בעיות
אצלי חושב רק הלב
למלאכים טבעת מעל הראש
אני כובע צמר מעדיף לחבוש
קצת קר, אין דבר
אצלי הכל בסדר – אפילו החיים
לא נודר שום נדר – לא, לעולמים
דפנה-
יניב גולן
את אומרת, הכל יהיה אחרת
אם הנוער יסרב להתייצב מול האויב
ואת צודקת, ואת יודעת מה
מוטב שנילחם במלחמה עצמה, אבל...
אוי, דפנה, זה סכסוך רב שנים
אוי, דפנה, כואב לי הלב
אבל אם נגזר על אחד משנינו
להישאר בתחתונים
אז אני מוכן להתנדב
את אומרת, האש הזאת בוערת
שהפשרה כבר לא תצמח כאן מעצמה
ואת צודקת, ואת יודעת מה
מוטב שניפגש איתם מעל האדמה, אבל...
אוי, דפנה, צער העולם
אוי, דפנה, איך יגליד הפצע
סגרנו את הדלת ונשארנו עם התקווה
שאבא שלך, לא ייכנס באמצע
את אומרת, שלום עכשיו, אחרת
כל יום רק מחמיר את המצב
ואת צודקת, ואת יודעת מה
דווקא בא לי על ריגוש של מלחמה, אבל...
אוי, דפנה, מחסום האיבה
אוי, דפנה, ככה זה נעים
אנחנו מה אכפת לנו אנחנו מכולם
מתמקדים הלילה במיצוי המגעים
אדום ושקיעה-
יניב גולן
ערב אדום ושקיעה, עננים כחולים בתנועה
ילד במישור החוף מנסה לעצור את הנוף
מי עוד יזכור את מראה השמים באותו האור
כל הנוף ממשיך לחלוף, מסתחרר בחשכה
משאית כבדה נושאת סיגריה שתישרף בך
ורק העצים מרגישים את כוח המשיכה
אלף כוכבים צפים בשמים
מים בעצים, עצים במים
החידה בך אתה בחידה
ויש תשוקה לתשובה יחידה
מי שעצוב חש עכשיו את כל מהירות הסיבוב
זמן עובר לאט-מהר
צל זוחל וימים עפים
זמן נשמט מהר-לאט
אתה עכשיו מלא כשפים
את רק איתי
וכל מה שבחוץ
לא אמיתי
בערב הקר-
אורי רז
בערב הקר השארתי פנס במרפסת
למשוך פרפרים ונערות
נכנסת ויכולתי לראות שעודך מהססת:
ילדה או פרפר
ועמדת לך שם שקופה ויפה ושותקת
הגשם גלש על לחייך
הבטת דרכי ושתקת ודבק בי השקט
וייבשת את גופך מהגשם
והפקרת את כנפייך לחום
ויצאת מגופך מרחפת
והיית הפריצות והתום
ורקדנו לאט לאור התנור השוקע
לקצב הגשם הקר
הלילה כמעט ועבר ובוקר בוקע
ואת... ואת...
|
|